שולמית ספיר-נבו

שיר סיפור ועוד

 



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


 

 


 

 רימונה שיף "כל ישראל בעסקים"

החיים הססגוניים של שולמית ספיר-נבו

שולמית ספיר-נבו מתגלה כמרואיינת שממש כיף להיות איתה, חייכנית, פתוחה ואשת שיחה מעניינת. בפגישה שלנו במלון "שרתון סיטי טאוור" ברמת-גן, עיר מגוריה, היא מדגישה בפני את העובדה שהיום בחיים היא מתפקדת בשלושה כובעים ושבכלל, החיים שלה צבועים בצבעים ססגוניים.
בכובע של אישה יוצרת היא כתבה את הרומן "איש ספטמבר" עלילת הספר מתפרשת מתל-אביב לפירנצה, בגדד, לונדון, פריס, אבו-גוש והגליל, בני ברק ומרחבי הלב, כאשר לצד הגיבורים הראשיים מככב איש המוסד שחושניות ומסתורין מובילים אותו בתפקידים שונים, מהתקופה בה התרחשו אירועים משמעותיים מאוד בחיי המדינה. ששיאם בהשמדת הכור האטומי בעיראק, מיכל בר גיבורת הספר, שהיא עיתונאית מצליחה ושנונה, אישה יפה ומושכת בעלת עצמה אישית, בספר עוד שורה של דמויות ססגוניות, הכוללת את לורה העסיסית שמתמחה בציד נמרים ונופלת שבי בבני ברק ולעומתה כומר קתולי מניו זילנד שמגיע לישראל לאבד את בתוליו. "איש ספטמבר", הוא טנגו בין אהבה ויצרים, איפוק והוללות, מסורת מול ישראליות, מחויבות ורגשות.
 
שולמית ספיר-נבו פרסמה עד כה ארבעה ספרי שירה בעברית וספר תרגומים משיריה ראה אור באנגלית. כמו כן התפרסמו שיריה במיטב כתבי העת הספרותיים ובאסופות שונות. ספרה "שפת השוקולד" זכה במענק יצירה מטעם האגודה לעידוד המחקר, הספרות ואמנות אח"י ב-1996, על ספר שיריה "קצת ממה שאסור" מבוסס "קברט שירה "אישה ורודה", נימה פולטרוק הלחינה את השירים ברגישות אין קץ ונתנה להם את הגוון המוסיקאלי. למסע המיוחד הזה הצטרף תמיר מילר שעיבד ומנגן אותם. ולבסוף הצטרפה הזמרת רינת עמנואל שהביאה בקולה את הנשמה למילים ולמוסיקה. את המופע עיבד לבמה ישראל גוריון. שולמית קוראת מהשירים שלה שעליהם מתבסס המופע. "קצת ממה שאסור" הוא מסע בעקבות הלב, טיול בנופי האהבה שיש בהם מהאושר, מהגעגועים, מהכאב והתשוקה, מכל מה שקורה בין גבר ואישה. יש בו אהבה ודאגה לילדים שלנו שיום אחר פורשים כנף ומשאירים אותנו מתפללים לשלומם, ויש בו גם תמונה מנופי המולדת היפים, עונות השנה, חיות הארץ ופרי השדה". היא מסבירה וכששולמית נוגעת בשירים היא פותחת צוהר לעולמה. "ישנם שירים שיוצאים מקרבי בלידה חלקה שהם מלכתחילה מוגמרים וישנם כאלו שאני צריכה להביא אותם לבשלות. אני מסכימה עם אלו האומרים שהכתיבה מתחילה מכיוון שאתה בן אדם סגור, מופנם, וזוהי הדרך שאתה מדבר עם עצמך. אומרים ששירים נולדים עם כאב ואני אומרת שאותי מחברים השירים אל הכאב ולא פותרים ממנו, מאידך, הם מחברים אותי גם אל האושר. האושר והכאב שיכים לדיאלוג שלי עם עצמי. שיר שכתבתי אותו מזמן, וכשאני קוראת אותו היום אני אומרת לעצמי שגם עכשיו הייתי כותבת אותו כפי שהוא מבחינתי שיר שלם. אני כותבת שירים שלקוחים ממסכת החיים שלי מהרגשות שלי. למשל, למרות ששרתי בצה"ל כעשר שנים והשתחררתי בדרגת רס"ן , כשהבת שלי התגייסה בבקו"ם הזלתי דליים של דמעות. על הסיטואציה הזאת כתבתי שיר שנקרא "חבל הטבור". "ילדתי/ שוב חבל הטבור נקרע/ ואת נתלשת מיידי/ הולכת/ משאירה את הג'ינס בחדר/ ולובשת ירוק רחוק/ לוקחת את חירותך/ מתוך החיבוק שעשיתי לך מיום לידתך/. כשהבת שלי הייתה בקורס פיקודי ובאה הביתה לביקור, התבוננתי על רגליה העדינות הנעולות בנעליים צבאיות כבדות ועל הרובה שהיה תלוי על כתפה. וכתבתי שיר שנקרא "אתמול ליטפתי". "אתמול ליטפתי את כפות רגליך הקטנות וחשבתי/ איך אפשר לרכוס את כל הרוך הזה בנעליים צבאיות/ בקילומטרים של קוצים וסלעים/ אתמול ליטפתי את ידי החלב הקטנות שלך/ שזה עתה נגמלו מהדיו/ וחשבתי איך הן יאחזו ברובה קר ואיום". ויש לי שירים שנוגעים לקטע של זוגיות, ליחסים בין גבר לאישה, מי מאתנו לא חווה בחייו קטע של תשוקה, אושר, ציפייה. השאלה למה אתה מתמכר יותר, אני רומנטיקנית מטבעי והשירים האלו שלי קשורים לכובע של אם ורעיה".
שולמית היא גם כתבת בעיתון "שיריון" ב-יד לשריון בלטרון, ספר השירים הבא שלה כפי שהיא מגלה יהיה קשור ללטרון. ויקרא "שיר-יוני לטרון". "בלטרון יש טנק גדול ותמיד ישנם עליו יונים, מכאן שמו של הספר, הספר יהיה מלווה בתמונות שקשורות ללטרון, השירים שלו תורגמו גם לאנגלית על ידי בעלה פרופ' מל רוזנברג. כך הוא יינתן לאורחים שיגיעו לשם מחו"ל. שני שירים מהקובץ הזה אקטואליים לימנו אלה".
בכובע השלישי שלה שולמית עוסקת בייעוץ במשאבי אנוש. בעבודתה היא חוברת למנהלים במפעלים ומלווה אותם בדינאמיקה הניהולית שלהם. "בסה"כ כל מנהל הוא חלק מהמערכת, כל המערכת צריכה לעבוד כמו קונצרט, כדי לעבוד טוב צריך שהמנהל ישמע את כל הכלים. יש מנהל שהוא חזק, יש לו בטחון עצמי והוא דומיננטי בשטח וישנם מנהלים שהם שקטים ופחות דומיננטיים ולוקח להם זמן להפגין נוכחות במערכת. אני עובדת עם כל סוגי המנהלים. מסייעת להם ליצור אינטגרציה עם הצוות הניהולי שלהם. ליישם החלטות. להרגיש בנוח עם אלו שסובבים אותם במקום עבודתם. הכי קל זה שהייתי אומרת להם מה לעשות ומה לא לעשות, אבל אני מעדיפה להתבונן על מה שקורה להם בשטח, ללבן איתם דברים ולהגיע איתם להחלטות, כשההחלטה הסופית היא שלהם.
לא אחת אני חוזרת הביתה סחוטה. עם זאת כשאני רואה שהצלחתי להניע מהלך מסוים אני מרגישה נפלא". היא אומרת ומסבירה, "בעבודה הזאת אני צריכה להיות דיסקרטית. לקבל עם עצמי החלטות, במה להתעסק ובמה לא. היום כולם עובדים בלחץ. עם זאת אני מאד אוהבת את מה שאני עושה, אני חושבת שגם המנהלים מרגישים שאיכפת לי מהם. למעלה מתשע שנים אני מלווה מנהלים במקומות עבודתם נותנת להם כתף ופותחת להם ערוצים. כל מפגש כזה הוא בבחינתי אתגר חדש".
 
 
 


 

 


 



 


 



לייבסיטי - בניית אתרים